דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

דברים שצריך לזכור, ודברים שכדאי לשכוח

יום חמישי, 14 באפריל 2011

חיים בסרט

בין הסרט הערבי של יום שישי, למתיחות של יהודה ברקן, זכינו להחשף במהלך ילדותינו גם לקלאסיקות נעורים אמיתיות.
לרוב היו הגיבורים בני נוער רגילים, שנקלעו לסיטואציות בלתי רגילות. זה היה נכון, למשל, במקרה של מרטי מק'פלי בטרילוגיה הטובה של כל הזמנים - בחזרה לעתיד.

וגם עבור כוכבים אחרים, שהתחילו את מסעם בתחילת הסרט כמתבגרים חנונים, וסיימו אותו כאלילי נעורים



* מלמעלה: מולי ריינגולד ב"בת 16 הייתי", בסטיאן מ"הסיפור שאינו נגמר", דניאל סאן מ"קראטה קיד", וכריסטיאן סלייטר ב"רדיו חזק".


לעיתים הסיטואציות האלו כללו מפגשים מהסוג השלישי. ועל אף שמעולם לא הייתי חסידה גדולה של מדע בדיוני, משהו בחיבור בין חייזרים לילדים עובד עלי די בקלות (בעיקר כשהחיבור נעשה על ידי סטיבן שפילברג הגאון)
* מלמעלה: אי.טי - חבר מכוכב אחר, נווט מכוכב אחר, כלה מכוכב אחר.

גיבורים אחרים סומנו כבר מתחילת הסרט כמזיקים מקצועיים. למשל מתיו ברודריק שעשה תפקיד גאוני בסרט Ferris Beuler's day off (או בתרגום המבריק לעברית: שמתי ברז למורה), של הבמאי והתסריטאי המצטיין בז'אנר - ג'ון יוז ז"ל.

מאוחר יותר כתב יוז (בין השאר) את התסריט לסרט שכחו אותי בבית, בו כיכב ילד הפלא מקולי קאלקין (האבטיפוס לכל הג'סטין ביברים באשר הם)
ובאמת שיש עוד המון המון מה להגיד על סרטי קולנוע (וקצת מביך שזה הפוסט הראשון בעניין), אבל בשלב הנוכחי, נסיים עם קלאסיקה ישראלית משובחת אחת (זהירות - ספוילר):
ובפינתנו אז ועכשיו:
האחים לבית אי.טי


 דניאל-סאן
מולי ריינגולד (בת 16 הייתי) ואליסון האניגן (כלה מכוכב אחר)
 מקולי קאלקין (שבאופן מטריד, נראה בדיוק אותו דבר....)




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה